חיסונים לכלבים

‘‘דוקטור, אני חושב שרוקי אכל משהו לא טוב, הוא בימים האחרונים לא מפסיק לשלשל ולהקיא והיום הוא בקושי יכול לקום‘‘. כך אמר לי האיש החביב שהביא למרפאתי גור רועה גרמני בן 5 חודשים במצב מאד אומלל. לפני שאמשיך, אספר לכם שיש שני סוגי מחלות: מחלות טובות ומחלות רעות. במחלות הטובות החיה מאד חולה, הבעלים מאד מודאגים והריפוי פשוט ומהיר. למשל, קדחת קרציות בימים הראשונים שלה היא אחלה מחלה. הכלב מאד מאד חולה וללא אבחון וטיפול יש סיכוי גדול שהוא ימות. לשמחתינו, הסימנים די ברורים, הטיפול בדרך כלל מצליח, ורואים תוצאות תוך יממה. לרוקי, גיבור הסיפור שלנו, הייתה, לעומת זאת, מחלה רעה. איך שראיתי את הפרצוף האומלל של רוקי חשדתי שיש לו ‘‘פרוו וירוס‘‘. הבעלים של רוקי אמרו לי שהוא מחוסן לחלוטין, אבל כשרוקי השפריץ על שולחן הטיפולים שלי אשד של שלשול עם דם שמסריח כמו שרק שלשלול של פרוו יכול להסריח, האבחנה הייתה סופית. מה שלא היה לי ברור, זה מדוע גור שקיבל חיסונים לכלבים חוטף פרוו? מצד אחד, פרוו היא המחלה המדבקת הנפוצה ביותר בישראל בקרב גורי כלבים, ואפשר להניח שכ- 80% מהגורים הלא מחוסנים יקבלו את המחלה הנוראה הזו. מצד שני, החיסון מאד מוצלח ומעל 90% מהגורים המחוסנים מוגנים מפני פרוו. מכאן, שאם רוקי חוסן כנדרש, לא הגיוני שיש לו פרוו.


ובכן קוראים יקרים, רוקי אמנם חוסן, אבל מעולם לא נגד פרוו! לסיפור של רוקי יש הפי אנד, לאחר טיפול מאד אינטנסיבי וכ- 2000 ש‘‘ח הבריא וחי באושר עד עצם היום הזה. אבל... מובן שגורים רבים רבים אחרים נדבקים בפרוו ומתים. פרוו היא מחלה רעה לא רק בגלל שקשה מאד לרפא אותה, אלא במיוחד בגלל שהיא מיותרת לחלוטין. אני נתקל באין ספור מקרים בהם משפחה מאמצת גור, בגיל 3 חודשים מחסנים אותו נגד מחלת הכלבת על פי חוק, וחודש - חודשיים מאוחר יותר מגיעים למרפאה עם מחלה שניתן היה למנוע לו הם היו דואגים לכל החיסונים הנדרשים ולא רק חיסון כלבת.

בחתולים המצב לעתים חמור יותר, כי החוק עדיין לא מחייב חיסון נגד כלבת וחתולים רבים לא זוכים לחיסון כלל!

במאמר זה אנסה לעשות קצת סדר בבלאגן אחת ולתמיד.
כשאנחנו נותנים חיסון אנחנו בדרך כלל מפגישים את המערכת החיסונית של המחוסן עם גירסה חלשלשה או מתה של החיידק או הוירוס נגדו אנחנו מחסנים. זה נותן למערכת החיסון הזדמנות להכיר את האויב, ליצור נגדו נוגדנים ולזכור אותו... וכל זאת מבלי להסתכן בהידבקות במחלה עצמה. כך, כשיבוא החיידק או הוירוס האמיתי, יהיה לנו ‘‘פור‘‘ עליו והוא לא יצליח לגרום כלל למחלה. כל סוג של חיסון נותן הגנה לפרק זמן אחר. עם הזמן, הזיכרון החיסוני דועך ויש לתת חיסון נוסף כדי לעורר אותו מחדש. לדוגמא, חיסון נגד החיידק קלוסטרידיום טטני, הגורם לטטנוס, מחזיק כ- 10 שנים, בעוד חיסון נגד שפעת, בקושי שנה.

קיימים חיסונים לרוב המחלות המדבקות של כלבים וחתולים. נהוג לחסן כלבים בחיסון ‘‘משושה‘‘, אשר כולל הגנה נגד שש מחלות וחתולים בחיסון ‘‘מרובע‘‘, אשר מכיל הגנה נגד ארבע מחלות. כמו כן, יש חיסון נוסף גם לכלבים וגם לחתולים נגד מחלת הכלבת.

החוק בישראל קובע שיש לחסן כל כלב נגד כלבת בגיל 3 חודשים ואחר כך כל שנה. על אף שהחוק אינו מחייב זאת, אני ממליץ לחסן כך גם חתולים. את חיסון הכלבת יכול לתת הוטרינר של הרשות המקומית (ואז החיסון בד‘‘כ זול יותר) או הוטרינר הפרטי. את החיסונים האחרים מקבלים רק אצל רופאים פרטיים. בנושא הכלבת לא ארחיב יותר, אלא אתמקד בחיסון המשושה והמרובע.

בחיסון המשושה לכלבים יש הגנה מפני פרוו, כלבלבת, דלקת כבד נגיפית, לפטוספירה, ושני סוגי שפעת. שתי המחלות הראשונות הן מחלות גורים קלאסיות ונדירות מאד בכלבים מבוגרים. לעומתן, ארבע האחרונות מסוכנות לכלבים בכל הגילאים ובמיוחד לכלבים צעירים. לפטוספירה יכולה להדביק גם בני אדם.

בחיסון המרובע לחתולים יש הגנה מפני חתלתלת, כלמידיה, קליצי-וירוס, ורינו-טרכאיטיס. המחלה הראשונה היא מחלת גורים קלאסית ונדירה מאד בחתולים מבוגרים. לעומתה, שלוש האחרונות פוגעות החתולים בכל הגילאים ובמיוחד בחתולים צעירים. כלמידיה יכולה להדביק גם בני אדם.

יש הבדל משמעותי בין חיסון גורים וחיסון בוגרים בחיסון המשושה/מרובע. גורים נולדים עם רמת נוגדנים גבוהה שהם מקבלים מאמא שלהם. נוגדנים אלה מספקים הגנה ‘‘אמהית‘‘ עד גיל 6-7 שבועות, אז רמת הנוגדנים דועכת, והגור נחשף למחלות מדבקות. ללא חיסון בגיל 8 שבועות לכל המאוחר (עדיף 6), יש סיכוי גדול מאד שהגור יחלה באחת ממחלות הגורים הקשות (פרוו וכלבלבת בכלבים וחתלתלת בחתולים).

בגלל שהמערכת החיסונית של הגור עדיין לא מפותחת מאד, הזיכרון החיסוני קצר מאד וההגנה דועכת תוך חודש. רק בגיל 4 חודשים המערכת החיסונית בוגרת מספיק כדי להחזיק זיכרון חיסוני במשך שנה כמו אצל בוגרים. המשמעות היא, שיש לתת חיסון ראשון בגיל 6-8 שבועות ולהמשיך לחסן מדי חודש עד גיל 4 חודשים. בגלל זה עושים סדרה של 3 חיסונים: 6-8 שבועות, 10-12 שבועות ו- 16- 14 שבועות (את הכלבת משחילים באמצע בגיל 12 שבועות).

אצל הכלב הבוגר החיסון המשושה/מרובע חשוב, אך לא קריטי כמו אצל גורים. מומלץ לחזור על החיסון המשושה/מרובע אחת לשנה לכל החיים.

נכון, שלעתים קרובות אנחנו נרתעים מהמחיר הגבוה של החיסון, אך חשוב לזכור שמניעת מחלה תמיד יותר זולה מאשר הטיפול בה, קל וחומר כשמדובר במניעת מחלות קטלניות ובטח ובטח כשמדובר במחלות שיכולות לסכן גם בני אדם.